גינון בר קיימא בימי קורונה - דבי לרר

גינון בימי קורונה - ממשבר להזדמנות

הימים המאתגרים שעוברים על כולנו מעלים לא מעט חששות ודאגות. מתי נחזור לשגרה? איך היא תיראה? האם נוכל לעבוד כמו בעבר? האם הפרנסה שלנו תיפגע?

כאנשי מקצוע בתחום הגינון עולות לנו גם השאלות, מה יקרה לגנים במרחב הציבורי שבו אנו עובדים?  האם כל מה ששתלנו ישרוד?  איך יראו השטחים המגוננים עם הצמצום בכוח האדם? איך נתפקד כשנחזור לעבודה?

לכאורה ניתן רק לחכות עד יעבור זעם ולהמשיך בעשיתינו כבעבר. אולם יש במשבר הזה גם הזדמנות גדולה. הזדמנות לעצור, לחשוב, להתבונן.  אולי יש פה אפשרות לשינוי הרגלים, לעשייה מכיוון חדש, לרענון ההסתכלות שלנו על הגינון במרחב הציבורי.

 מדברים רבות היום על חוסן עירוני שמוגדר כיכולת של עיר להיערך לשינויים ולמשברים באופן שמשפר את יכולתה להתאושש לאחר אירועי קיצון.  משבר הקורונה שאנו כולנו עוברים כעת, מהווה מעין קדימון או הדגמה למשברים סביבתיים רבים שיחולו על כולנו בעיקבות שינויי האקלים הצפויים, שאת חלקם אנו מרגישים כבר כעת.

אז מה עושים? איך מתכוננים? מה אנו יכולים לעשות כדי לשמור על שטחי הגינון הירוקים של העיר/ישוב שבו אנו עובדים?  איך ניצור גינון עמיד וחסין יותר למשברים?

גינון שישרוד היטב טלטלות שונות כמו עצירה פתאומית של כוח אדם, מגבלות של תנועה בכבישים, חוסר יכולת לטפל בשטחים או דרישה של קיצוץ מאסיבי באנשים, ממש כמו ההגבלות שאנחנו חוווים כעת.

כדי להתמודד עם בעיות אלו שאין זה משנה מה מקורם, התפשטות מגיפה לא צפויה, מבצע בטחוני פתאומי, או משבר אקלימי, עלינו ליצור גנים ושטחים ירוקים בעלי שלד ובסיס גנני עמיד וחסין למשברים ולשינויים.

שטחים ירוקים שלא יקרסו גם אם אין ביכולתנו לטפל בהם באותה אינטנסיביות שבה התרגלנו. שטחים פתוחים שגם אם לא יכנס אליהם גנן  במשך מספר שבועות  לא יקרסו, וכאלו שגם אם תהיה הפסקת מים פתאומית בגלל תקלות שאין מי שיתקנם, הם לא יתמוטטו.

גינון ציבורי כזה בנוי על עצים מקומיים, חסונים ועמידים, על מגוון של סוגי שיחים וצמחי כיסוי מקומיים, יפים וחסכוניים במים ובטיפול,  שימוש מועט במדשאות שצריכות טיפול רב ושימוש קטן מאוד (מאוד!)  בצמחייה עונתית שדורשת משאבים רבים של מים ועבודה.

תחזוקה בלתי פוסקת המבוססת על שימוש רב בריסוסים, שתילה רבה של עונתיים, שימוש רב בדשא, גיזומים תכופים ודילדול האדמה מכל החומר האורגני שבה ללא הפסק, יוצרת שטחי גינון שבירים, רגישים למשברים ומפונקים, שברגע של משבר הם יסבלו מאוד ואף יקרסו. 

איי תנועה למשל ששתולים בכמות גדולה של עונתיים ובמדשאות ארוכות, יראו רע מאוד במקרה של הפסקת מים פתאומית או עצירת כוח האדם שמטפל בשטח, דבר שיגרום לתחושת הזנחה כללית של העיר.  אותו אי תנועה בדיוק ששתול בעצים או שיחים וצמחי כיסוי חזקים ועמידים ליובש, יפגע רק מעט וקל יהיה לאושש אותו כשישתפר המצב.

המשבר הנוכחי שדרש צימצום גדול בנוכחות של עובדי הגינון בשטח, יכול לקדם ולדחוף אותנו לתכנן ולתחזק גנים יותר מקצועיים.  שטחים ירוקים שדורשים פחות עבודה סזיפית  של גירוף עלים וגיזום של שיחים בצורה פורמאלית ויותר ידע גנני שמושקע בגיזומים מקצועיים,  בעיצוב נכון של עצים ובתחזוקה של מערכות מים חסכוניות.

הרבה פחות שימוש בריסוסים שמרעילים ופוגעים בקרקע ובאדם,  ויותר מתן דגש על תוספת של חומר אורגני ותמיכה בפוריות הקרקע.  אדמה פוריה ועשירה בחומר אורגני, שמחופה ברסק גזם, מחזיקה יותר מים שומרת על הלחות שבה, וכך העמידות של הצמחיה בה גבוהה הרבה יותר גם בתקופות של הפסקות מים. אדמה בריאה ונטולת ריסוסים יכולה לשמש גם כמקום משחק נהדר בתקופות של צורך לשחק קרוב לבית.

שטחים שמתוכננים במרווחי שתילה נכונים ולא צפופים מדי, לא דורשים גיזומים בלתי פוסקים, ויראו טוב גם בתקופות של מחסור בכוח אדם.  

במשבר הקורונה ניכרת החשיבות של פינות ירוקות קרובות לבית שאליהן ניתן לצאת לנשום קצת אוויר ולהתאורר מהסגר בבית.

אנחנו צריכים לעשות פחות גינון אינטנסיבי שדורש הרבה עבודת ידים ויותר מרחב ציבורי ירוק וחסון שמבוסס על חורשות, שדרות ושטחים של טבע עירוני,  שמאפשרים את המרווח לנשימה הנחוץ כלכך לאיזון הלחץ והעומס במרחב הבנוי.

כיצד ניתן ליישם זאת ניתן לראות בסרטון  על מחלקת גנים ונוף  של עיריית כרמיאל שבחרה לעשות שינוי בגינון העירוני כבר לפני מספר שנים. גינון עמיד, חסכני במים, עם הרבה עצי רחוב, חורשות גדולות ושטחים של טבע עירוני יכול ליצור רקמה ירוקה בריאה, חסכונית לאחזקה ועמידה בתקופות של משברים שונים.

זה הזמן, ממש עכשיו כשחוזרים לעבודה, להתקדם לכיוון הזה בכל עיר וישוב שחפץ במרחב ציבורי ירוק ועמיד.

הרחבה נוספת של נושא חשוב זה ניתן למצוא כאן במאמר מהירחון אקולוגיה וסביבה.

כתבה: דבי לרר, יועצת לגינון בר קיימא.